ראשי > Uncategorized > הסיפור של אלכס ענבר על " רבי נמלי גאון"

הסיפור של אלכס ענבר על " רבי נמלי גאון"

איזה יופי. אלכס שלח לי סיפור שכתב לנכדיו על הופעת האלוהים – להנאתכם:

                    נקודת  מבט אחרת…או "רבי נמלי צדיק"

 בוקר יפה אחד, יצאה שיירה של  נמלים מן הקן שמתחת לספסל בגינה הציבורית.

בעודן הולכות ומגששות את דרכן, שהרי אין להן עיניים, חשו לפתע כי דמות גדולה ומאיימת מתקרבת אליהן. היה זה עובר אורח, שהתקרב לספסל,כדי  לאכול בנחת את הכריך שלו. אולם, אבוי, בלי משים דרך על טור הנמלים, הרג רבות מהן, והרבה  אחרות, נותרו נכות לכל ימי חייהן.

 כידוע, מספר הנמלים בקן הוא כה גדול, שאין להן די שמות לקרוא לכולם. לכן הן נותנות לנמלים הקטנות, שרק בוקעות מביצים, מספרים במקום שמות. אחת מהן, נמלה זכר קבלה את השם 546.

נבהלו הנמלים מאוד, והתחילו לנוע לכל הצדדים, הלוך וחזור, מרוב מבוכה. רק הנמל,ששמו 546, (דבר נדיר מאד, כי הזכרים מתים זמן קצר אחרי שהיפרו את המלכות), הבין מייד, שזה כנראה  מה שבני האדם מכנים כוח עליון, או אלוהים, וכי כנראה חטאו חטא נורא, אפילו שאינו יודע מהו.על כן,נשאר במקומו, והתחיל להתפלל בדבקות ובמסירות רבה.

 לפתע חשו הנמלים כי הדבר האיום הזה, שדרס כה רבות מחברותיהן, שגודלו היה פי 577 מגובה נמלה ממוצעת (3 מילימטר), נסוג ונעלם, ולא זאת בלבד, אלא השאיר חתיכה מכריך  הנקניק והכרוב שאכל.

(עלינו לדעת כי לנמלים אין עיניים, אך יש להן דרכים משלהן בעזרת חוש המישוש וחוש הריח, לברר מול מה הן עומדות.)

הבינו כולן ש546 הוא צדיק,שניצלו בזכותו, כהוכחה אף ירד להן שי של מן מהשמיים.

 התכנסה מועצת השבט, וחשבה כיצד לגמול לצדיק. חשבו וגילו כי שמו של הצדיק בגימטרייא ( חישוב  ערך הספרות באותיות) שוו ל " רבי נמלי צדיק". ומאז כך נקרא שמו.

אולם, מחשש שמא האסון הנורא הזה יקרה להן שנית, הוחלט לבנות בית מקדש לכבוד הדמות הזאת, שהבינו שהיא מן כוח עליון, ובתוכו מקום

בו יוכל הרב הגאון שלהן  לשבת ולהתפלל..

ומה צורה תהיה למקדש?  ישבו וחשבו: הכוח הזה, שבא משמיים דרס אותן בנעלו. מכאן שהאלוהים הזה שוכן בתוך נעל, ואין דבר ברור יותר מלבנות מקדש בצורת נעל.

וכך היה. בנו הנמלים נעל לתפארת, ובתוכה,  ליד קודש הקודשים,  שבו נשמרו שני פירורי הכרוב שנותרו מהכריך,ישב הגאון, רבי נמלי צדיק. כל יום הביאו לו מזון משובח ושתייה, והוא  התפלל למענן כל הזמן.

ואם  לא ידוע לנו אחרת , סימן שהוא חי ומתפלל עד עצם היום הזה.

(אין עדויות אם בעקבות המעשה התחילו הנמלים לחבוש כיפות.)

 

אלכס ינואר 2009

:קטגוריותUncategorized
  1. ינואר 20, 2012 ב- 11:38 pm

    באמת יופי של סיפור. ממחיש היטב

  2. נובמבר 22, 2014 ב- 2:29 pm

    סיפור נפלא. רק תיקון ביולוגי: לנמלים יש עיניים מורכבות כמו לרוב החרקים. אמנם הן לא רואות טוב ומסתכמות על חושים אחרים אבל עדיין רואות. (בכללי ברב המקרים אני מעדיף נמלים וחיות אחרות על רב האנשים אולי מהסיבה הפשוטה שהן לא המציאו להם אלוהים).

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: