הסיפור של אלכס ענבר על " רבי נמלי גאון"

איזה יופי. אלכס שלח לי סיפור שכתב לנכדיו על הופעת האלוהים – להנאתכם:

                    נקודת  מבט אחרת…או "רבי נמלי צדיק"

 בוקר יפה אחד, יצאה שיירה של  נמלים מן הקן שמתחת לספסל בגינה הציבורית.

בעודן הולכות ומגששות את דרכן, שהרי אין להן עיניים, חשו לפתע כי דמות גדולה ומאיימת מתקרבת אליהן. היה זה עובר אורח, שהתקרב לספסל,כדי  לאכול בנחת את הכריך שלו. אולם, אבוי, בלי משים דרך על טור הנמלים, הרג רבות מהן, והרבה  אחרות, נותרו נכות לכל ימי חייהן.

 כידוע, מספר הנמלים בקן הוא כה גדול, שאין להן די שמות לקרוא לכולם. לכן הן נותנות לנמלים הקטנות, שרק בוקעות מביצים, מספרים במקום שמות. אחת מהן, נמלה זכר קבלה את השם 546.

נבהלו הנמלים מאוד, והתחילו לנוע לכל הצדדים, הלוך וחזור, מרוב מבוכה. רק הנמל,ששמו 546, (דבר נדיר מאד, כי הזכרים מתים זמן קצר אחרי שהיפרו את המלכות), הבין מייד, שזה כנראה  מה שבני האדם מכנים כוח עליון, או אלוהים, וכי כנראה חטאו חטא נורא, אפילו שאינו יודע מהו.על כן,נשאר במקומו, והתחיל להתפלל בדבקות ובמסירות רבה.

 לפתע חשו הנמלים כי הדבר האיום הזה, שדרס כה רבות מחברותיהן, שגודלו היה פי 577 מגובה נמלה ממוצעת (3 מילימטר), נסוג ונעלם, ולא זאת בלבד, אלא השאיר חתיכה מכריך  הנקניק והכרוב שאכל.

(עלינו לדעת כי לנמלים אין עיניים, אך יש להן דרכים משלהן בעזרת חוש המישוש וחוש הריח, לברר מול מה הן עומדות.)

הבינו כולן ש546 הוא צדיק,שניצלו בזכותו, כהוכחה אף ירד להן שי של מן מהשמיים.

 התכנסה מועצת השבט, וחשבה כיצד לגמול לצדיק. חשבו וגילו כי שמו של הצדיק בגימטרייא ( חישוב  ערך הספרות באותיות) שוו ל " רבי נמלי צדיק". ומאז כך נקרא שמו.

אולם, מחשש שמא האסון הנורא הזה יקרה להן שנית, הוחלט לבנות בית מקדש לכבוד הדמות הזאת, שהבינו שהיא מן כוח עליון, ובתוכו מקום

בו יוכל הרב הגאון שלהן  לשבת ולהתפלל..

ומה צורה תהיה למקדש?  ישבו וחשבו: הכוח הזה, שבא משמיים דרס אותן בנעלו. מכאן שהאלוהים הזה שוכן בתוך נעל, ואין דבר ברור יותר מלבנות מקדש בצורת נעל.

וכך היה. בנו הנמלים נעל לתפארת, ובתוכה,  ליד קודש הקודשים,  שבו נשמרו שני פירורי הכרוב שנותרו מהכריך,ישב הגאון, רבי נמלי צדיק. כל יום הביאו לו מזון משובח ושתייה, והוא  התפלל למענן כל הזמן.

ואם  לא ידוע לנו אחרת , סימן שהוא חי ומתפלל עד עצם היום הזה.

(אין עדויות אם בעקבות המעשה התחילו הנמלים לחבוש כיפות.)

 

אלכס ינואר 2009

ללמד מהתחלה.

ברוכים הבאים לבלוג שלי. הוא עוסק בשאלה שבעיני היא פשוטה.

תמיד מלמדים שבראשית ברא אלוהים… וזה בסדר , אבל צריך ללמד גם שאין אלוהים, כי אין.

השיעור " פשוט אין אלוהים" מנסה לתת מסגרת להוראת העובדה המוכחשת תמיד שאלוהים הוא המצאה גאונית שהיתה מצויינת בשעתה אבל צריכה להיות מוחלפת בעיקרי – אמונה חדשים.

מה דעתכם???

פשוט אין אלוהים – שיעור לילדים חכמים/ שי חולדאי

1

הסערה הגיעה לפתע. עשר דקות קודם לכן היינו נכדי ליאור ואני בלבו של עמק החרות. האביב פרץ ימים אחדים קודם לכן והציף את העמק בשפע פריחת פרגים וחרציות וצבע את כולו בצבעי אדום וצהוב מרהיבים. מרבדים-מרבדים נפרשו לפנינו ועמק החרות היה מואר כולו ולא יגורנו כלל את הסערה.

העננים צבאו ממערב. חרש-חרש התקרבו ואנו לא ידענו ואז ירד עלינו הערפל ונעטפנו באפור-סגול סמיך,לח ודביק ולא יכולנו לראות את אשר סביבנו. הגשם הפתאומי הכה בנו והאביב היה כלא היה.

מאחר והשארנו את המכונית על הכביש הסמוך ,פתחנו בריצה מהירה לקראתה, אני לפנים וליאור מנסה בכל כוחותיו להיות קרוב אלי ולשמור אתי על קשר-עין. נרטבנו מיד עד לשד עצמותינו והבגדים הרטובים הכבידו ועיכבו את ריצתנו.

"ממש מבול" הפטרתי בעודי נושם בכבדות.

"סבא" קרא ליאור מאחורי "מבול זה עונש. אלוהים מעניש אותנו".

נעצרתי כהלום רעם. עמדתי בגשם השוטף וחיכיתי עד שליאור הגיע  ואז אמרתי: "לא ליאור, לא אלוהים מוריד את הגשם. הגשם הוא תופעת טבע".

ליאור עצר גם הוא, למרות הגשם הכבד ענה לי בכובד ראש: "אלוהים הוריד את המבול. הוא כעס כי כולם היו רעים. רעים מאוד. והוא העניש אותם והטביע אותם והשאיר רק את נוח".

עמדתי רטוב ונוטף מים,חשבתי קצת ואז אמרתי לליאור : "לא ליאור. הגשם הוא תופעת טבע. חוקי הטבע פועלים מעצמם. אין אלוהים".

"אבל למדנו בכתה על אלוהים ועל המבול ואיך הוא ברא את העולם" אמר ליאור בטרוניה. כל הזמן לומדים עליו.

"נכון מאוד" אמרתי. "כולם לומדים על אלוהים ועל דברים רבים נוספים אלא שצריך ללמוד גם להבחין בין סיפורים לדברים אמיתיים. לפעמים לומדים סיפורים יפים מאוד וצריך להבחין בין הסיפורים לדברים האמיתיים, והסיפורים על אלוהים אינם אמיתיים".

עמדנו בתוך הגשם, בלב העמק שהיה עכשיו אפור ורטוב  ושנינו לא מיהרנו עוד להגיע למכונית, כאילו חשנו שנושא דיוננו חשוב יותר. "באמת אין אלוהים"? שאל נכדי . "באמת אין אלוהים?"

"לא" אמרתי לו כשלבי יוצא אליו "לא. אין אלוהים. פשוט אין"

רטוב, נבוך ואבוד עמד לו ליאור שלי בלב הסערה וחשב וחשב וחשב.

ואז פסק הגשם, פתע פתאום כפי שהתחיל, נקרעה מטריית העננים ופתח נפער בה וקרני שמש- האביב נורו שוב אל העמק שחזר להיראות על שפע צבעיו ויהי אור!

2

עברו ימים מספר ואני נקראתי לשמור על הטף. אני אוהב לשהות לבד עם נכדיי כאשר הוריהם יוצאים לבלות ונדמה לי שגם הם, הילדים, אינם סובלים במיוחד. הוריו של ליאור אמרו לי לשים אליו את לבי משום שמאז טיולנו הרטוב לעמק החרות הוא נראה קצת מבולבל ואולי גם עצוב. הבנתי והבטחתי להשגיח.

מיד משנשארנו לבד שאל אותי ליאור: "סבא, איך אתה יודע שאין אלוהים?"

ידעתי שהנושא מעסיק אותו ועניתי: "אני יודע. אני פשוט יודע"?

"כן" אמר ליאור :" אני יודע שאתה יודע אבל מנין אתה יודע את זה?"

חשבתי קצת ושאלתי :" יש לכם קרנף בסלון?"

"לא" אמר ליאור "אין לנו קרנף בסלון".

" מנין אתה יודע את זה?" שאלתי. "מנין אתה יודע שאין לכם קרנף בסלון?"

" פשוט כי אין" אמר ליאור. " אף אחד לא ראה אף פעם קרנף בסלון שלנו ואני יודע שאין לנו קרנף בסלון"?

"אתה רואה?" אמרתי. " יודעים שדברים אינם כי הם פשוט אינם. רק דברים שישנם צריך לדעת מאין יודעים שהם ישנם אבל מה שאיננו הוא פשוט איננו. אין אלוהים כי אף אחד לא ראה אף פעם אלוהים והוא פשוט איננו."

" אבל בתורה כתוב שהיו אנשים שראו את אלוהים והיו אנשים ששמעו את אלוהים והוא גם נתן למשה רבנו את התורה".

"נכון מאד" אמרתי. "אני שמח שאתה לומד כראוי ומכיר את סיפורי התורה אבל אלה הם סיפורים. אלוהים הוא המצאה והאנשים שהמציאו אותו כתבו סיפורים רבים ויפים כדי שהאנשים יחשבו שהוא ישנו, אבל אלה הם סיפורים לא אמיתיים".

" אבל למה?" שאל ליאור. " למה המציאו אותו ולמה הם מספרים סיפורים לא אמיתיים?"

" קודם כל" אמרתי " סיפורים לא אמיתיים ממציאים כל הזמן למטרות שונות. סיפורים כמו 'כפה אדומה ' או 'שלגיה ושבעת הגמדים' מספרים כדי ליהנות וללמוד ולעוד מטרות שונות. אבל הסיפורים על אלוהים הם מיוחדים מאד משום שהאלוהים הומצא כשהאנשים בעולם היו עוד לא משכילים ולא חכמים כל-כך והיה צורך ללמד אותם המון דברים. אלוהים עזר ללמד את האנשים דברים רבים. הוא עזר ללמד אותם לחיות בחברה ולא לפגוע האחד בשני, ואיך לאכול נכון ולשמור על בריאותם ועוד המון דברים. כן, אלוהים היה המצאה מועילה מאד".

נראה היה לי שליאור מהרהר וחושב על הדברים ואז הוא שאל: " והיום האנשים כבר חכמים?"

" הרבה יותר מאשר פעם" אמרתי " היום אנחנו יודעים כבר הרבה יותר דברים ואנחנו יודעים אפילו שסיפורי התורה אינם אמיתיים "

" אז למה עדיין רוב האנשים חושבים שיש אלוהים?" שאל ליאור ופיהק.

ראיתי שנכדי כבר עייף והגיעה השעה לשכב לישון, אבל עניתי בקיצור: " כי הם רגילים ונוח להם להמשיך לחשוב כך".

3

ליאור שלי הוא ממש ממש גיבור. אלוהים הוא נושא שרוב האנשים חוששים לדבר עליו ברצינות אבל ליאור סיפר בבית הספר באופן חפשי שסבא שלו טוען בתוקף שאין אלוהים. ואמנם הוא הקשה על עצמו את החיים לא במעט.

מספר שבועות לפני סיום שנת הלימודים , כאשר בא לעזרתי בעבודת הגינה,פנה אלי לפתע ואמר: "סבא, אם אין אלוהים מי ברא את העולם? אבי מכתה ח' אמר לי שאלוהים ברא את העולם ואין שום הסבר אחר. מי באמת ברא את העולם?"

חשבתי קצת ועניתי: "אנחנו עדיין לא יודעים. בהבנת העולם אנחנו מתקדמים לאט-לאט אבל האנשים החכמים בעולם לא מפסיקים לחקור ובצעדים קטנים מקדמים את הידע שלנו ומבינים יותר ויותר איך נוצר היקום שלנו. המדע הוא מערכת שמסתכלת בתקווה גדולה אל העתיד".

ליאור נראה נבוך במקצת אל מול החזון המדעי שהצגתי לו אבל סקרנותו גברה: " ואיך אנחנו יודעים שהמדע צודק ?"

"הנסיון לימד אותנו במשך הזמן" אמרתי " אחרי נסיונות רבים וויכוחים גדולים פיתחו האנשים החכמים בעולם שיטות מדעיות לבדיקת האמת וכך לאט-לאט מתפתח הידע שלנו ואנו יודעים יותר. למדנו איך בנוי הגוף שלנו ואנו מכירים די טוב את המערכות השונות שלו, להוציא ,אולי, את המוח. למדנו את מקומו של כדור הארץ שלנו ביקום וראינו שהידע הקודם שלנו היה מוטעה. למדנו להכיר את חוקי הטבע והיום אנחנו יודעים טוב יותר את הכוחות הפועלים בעולמנו. וכך אנחנו מתקדמים, ממציאים המצאות לתועלתנו, לבריאותנו ולאריכות ימינו ולמדנו גם שסיפורי התורה, שפעם נראו אמיתיים מאד, אינם נכונים".

" אז באמת אנחנו לא יודעים מי ברא את העולם?" שאל ליאור ונראה מודאג באמת.

" לדאבון-לב לא, אנחנו באמת לא יודעים עדיין" אמרתי " אבל אנחנו ממשיכים לחקור. אמרתי לך כבר שאנחנו מתקרבים לידיעה כיצד נוצר היקום אבל על השאלה 'למה היקום נוצר?' אין לנו עדיין שמץ של מושג וכך גם על השאלה 'מהם החיים?' ויש עוד שאלות, רבות, שהידע שלנו עליהן נמצא עדיין בחיתוליו. אבל כבר לא צריך סיפורים על אלוהים כדי לענות על השאלות הקשות הללו, בעקר כשהתברר שהסיפורים על אלוהים אינם אמיתיים והוא פשוט איננו".

ליאור שלי כנראה הבין את דברי אבל לא היה מרוצה : " אם כך מה אוכל לענות לאבי? שאנחנו לא יודעים מי ברא את העולם? איזו מן תשובה זו?"

" למרבה הצער" אמרתי לו " זוהי התשובה הנכונה . אבל אתה צריך לדעת שחוסר ידע איננו סיבה לבושה אלא, דווקא לגאווה גדולה. זוהי גבורה גדולה להודות ולהגיד 'אני לא יודע'. היה אפילו אחד מחז"ל שטען בתוקף שהדרך היחידה לדעת וללמוד היא להכיר בכך שאתה לא יודע וזוהי בעצם החכמה האמיתית."

" אבל אני לא בטוח שאבי יבין את זה" אמר ליאור מצוברח והמשיך לגרף את העלים.

4

נכדי ליאור הוא ילד כהלכה. הוא תלמיד טוב, ספורטאי מצטיין וגם יוזם מהלכים משלו.

זה שסבא שלו טוען שאין אלוהים מטריד אותו ועם פתיחת שנת הלימודים החדשה הוא יזם סקר לבחינת השאלה הזו. הוא גייס את חבריו לכתה, אבי צחי ויקי , קיבל את רשותה של מורתו  ויחד יצאו לעיר רחובות כדי לבצע את הסקר המתוכנן. שאלת הסקר היתה קצרה, מובנת ופשוטה: "האם יש אלוהים?"

תוצאות הסקר היו:

כל הילדים – עשרים ושבעה במספר טענו שיש אלוהים והם למדו עליו בבית-הספר.

רוב האנשים והנשים שחבשו כפה, או חבשו מטפחת לראשם – חמישים וחמישה – טענו שהם מאמינים שיש אלוהים והם מקיימים את מצוותיו.

ארבעה חובשי כפה ושלוש חובשות מטפחת טענו שאינם יודעים אם יש אלוהים אבל הם מקיימים את מצוותיו ליתר בטחון.

שמונים ושמונה גברים ונשים טענו שהם מאמינים שיש אלוהים אבל אינם מקיימים את  כל מצוותיו מסיבות שונות.

מאה שלושים ושניים גברים ונשים טענו שאינם יודעים אם יש אלוהים.

שמונה-עשרה נשים ועשרה גברים טענו שאין אלוהים אבל הם לא יגידו את זה בציבור.

רק איש אחד, עם אצבע עקומה, שישב בחנות מלאה ספרים אמר בבטחון שאין אלוהים.

המסקנה המדעית של ליאור וחבריו מתוצאות הסקר היתה שאין אפשרות להסיק ממנו תוצאה מובהקת ובעניין כזה צריך להחליט לבד.

5

נכדי היקר היה מוטרד מאד בשאלת האלוהים והוא התחלק בספקותיו עם אחותו הבכירה נעה. כתוצאה מתפוצת השאלה בקרב המשפחה קבלתי ממנו ערב אחד שיחת טלפון מפתיעה: "סבא" שאל " מה זה כופר?"

"מדוע אתה שואל מה זה כופר?" שאלתי בחשש משום שידעתי לאן מובילה שאלה זו.

" נעה סיפרה בתיכון שאתה טוען שאין אלוהים והתלמידים ,חבריה, אמרו שאתה כופר ועכשיו היא בוכה".

לבי נשבר בקרבי. נעה'לה שלי, הילדה הטובה הזו, בוכה בגלל משהו שבכלל לא קיים. " תגיד לנעה שסבא אומר שאין לה כל סיבה לבכות. הנושא של הכפירה הוא חשוב אבל לא אבהיר לכם אותו בטלפון. בעוד יומיים הוריכם יוצאים בערב ואני אבוא לשמור עליכם ואז נשוחח על-כך."

" בסדר" אמר ליאור וניתק.

כעבור יומיים הגעתי לשמור על נכדיי וכאשר נשארנו לבד ישבנו לשוחח.

" כפירה היא דחיה והכחשה של משהו" אמרתי " אני יכול לכפור בטענה שמוסיקה קלסית היא יפה. כאשר אני אומר זאת אני מתכוון לכך שמוסיקה קלסית אינה מוצאת חן בעיני ואני מכחיש שהיא יפה. אבל המאמינים באלוהים מתכוונים לתת למילה זו מובן של גנאי. כופר בלשונם הוא מי שעושה מעשה רע בכך שהוא מכחיש את קיומו של האל. בלשונם העובדה שאני טוען שאין אלוהים הופכת אותי לאדם שעושה מעשה רע"

" אז אתה כופר או שאתה לא כופר?" שאלה נעה'לה.

אינני יכול להכחיש שאני יודע שאין אלוהים ואינני מאמין בקיומו, אבל אינני רואה בכך מעשה ראוי לגנאי, להיפך, אני די מתגאה בכך כי אני חושב שאני צודק.

" אז אפשר להגיד שאתה אדם לא מאמין?" שאל ליאור.

" הו, חס וחלילה" אמרתי "אני מאמין מושבע. אבל לא בקיומו של אלוהים. יש לי עיקרי אמונה אחרים ואני מאמין בהם בדיוק כמו שאנשים אחרים מאמינים באלוהים ואני אפילו מוכן להיהרג עליהם".

"מה זה עיקרי אמונה?" שאלה נעה'לה.

"עיקרי אמונה הם עקרונות שאדם בוחר להאמין בהם למרות שאין אפשרות להוכיח את אמיתותם. לגבי יהודי מאמין העיקרון 'שמע ישראל ה' אלוהינו הוא ה' אחד' הוא עיקר אמונה והעיקרון שאלוהים משגיח על העולם כל הזמן הוא עיקרון אמונה ויש עוד עקרונות של האנשים שמאמינים באלוהים. עיקרי האמונה שלי הם אחרים אבל אני מאמין בהם בדבקות לא פחותה ולכן אני אדם מאמין."

"אני חושב שאני מבין" אמר ליאור "אז מהם עיקרי האמונה שלך סבא?"

" אחד מעיקרי האמונה החשובים שלי הוא שכל בני-האדם נולדו שווי-זכויות. העיקרון הזה חשוב ביותר כי ממנו נובע אורח החיים הדמוקרטי שלנו. אנו חייבים, לפי עקרון זה להחליט רק על-פי רוב כי אין אף אחד שהוא חשוב יותר מהאחרים כדי להחליט. עיקר אמונה זה גם מחייב אתנו להתייחס באופן שווה לגבר ולאשה, לבני עמים שונים ,לבעלי צבע עור שונה ולכל אדם. עיקר אמונה זה חשוב במיוחד בשבילי כי אני חושב שבני האדם צריכים להגיע גם לשוויון כלכלי ובגלל זה אני חי בקיבוץ".

" יש עוד?" שאלה נעה'לה.

"עיקר אמונה חשוב אחר הוא שאני מאמין שלבני האדם יש זכויות מסוימות שאין לקחת מהם אפילו בהחלטות רוב. אני מאמין שזכויות כמו הזכות לחיות, או הזכות לחופש ועוד זכויות רבות רבות הן זכויות שחייבות להינתן לכל אדם ואמנם העולם שלנו ,המודרני, קבע באמנות מיוחדות את הזכויות של כל אדם וכל הממשלות בעולם אמורות לשמור על-כך.

עיקר אמונה נוסף ששייך לעם שלנו הוא שאני מאמין שלעם היהודי צריכים להיות כל התנאים שיש לעמים אחרים בעולם ושהוא לא יהיה במצב בו היה מזה אלפי שנים".

"איזה תנאים?" שאל ליאור.

" התנאי הראשון הוא ארץ וריבונות. ריבונות זו השליטה בארץ ויכולת ההחלטה איך לחיות בה. אני מאמין שלעם היהודי יש זכות מלאה לחיות במדינה ריבונית בארץ-ישראל, לשמור עליה ולהגן עליה. תנאים נוספים הם שפה, שבמקרה שלנו, היהודים ,היא השפה העברית וסמלים כמו דגל והמנון . תנאי נוסף וחשוב מאוד הוא שמירה על הזכרון ההסטורי שלנו . זכרון הסטורי כולל כמובן את המאורעות שקרו לעמנו בעבר, את החגים והמנהגים ושימו לב, למרות שאני יודע שאין אלוהים אני מכבד מאד את האלוהים כחלק מהזכרון ההסטורי של עמנו ויחד אתו את ספרי הקודש  שליוו את העם הזה לאורך הדורות ואני חושב שכל יהודי צריך להכיר ולכבד את התנ"ך, המשנה, התלמוד ואת ספרי העם כולם ואני אינני יכול לתאר את עצמי בלי הזכרון ההסטורי של העם שלי.

אלה הם העיקרים החשובים ביותר שאני מאמין בהם ויש עוד, פחות חשובים, ולדעתי הם כולם צריכים להיות עיקרי אמונה כלליים ולבוא במקומם של עיקרים שמתבססים על סיפורים".

"הו סבא'לה" אמרה נעה'לה ופיהקה ,"אני רואה שאתה באמת אדם מאמין מאד, אפילו חרדי. תודה לך, זה באמת היה ערב מעניין. מחר כבר יהיה לי , עוד איך יהיה לי, מה להגיד לחברים שלי שאומרים שאתה כופר"

" ואני רואה שהגיע הזמן למיטות" אמרתי ונישקתי את נכדיי נשיקות לילה-טוב.

6

ביום ששי , לאחר ה"שיעור באזרחות" – כך קראו נכדיי לערב בו שוחחנו על עיקרי אמונה – בא ליאור לעזור לי לטפל ב'גן הפילוסופים' שיש לנו בחצר ביתנו. לפרקים עוזר לי ליאור לנקות ולסוך בלכה את אפלטון, אריסטו, משה ושפע חבריהם הניצבים בחצר. משנוקו הפסלים ונמשחו בשכבת מגן ישבנו לנוח ואז שאל אותי נכדי הטוב: " סבא, באמת התכוונת שהיית רוצה שעיקרי האמונה שלך יחליפו את עיקרי האמונה באלוהים?"

" בוודאי" אמרתי "הרי אני מאמין בהם. למעשה התהליך הזה כבר קורה במציאות. אם תשים אל לבך ותבדוק תמצא שחלק גדול ממדינות העולם כבר מנוהל בצורה דמוקרטית  על-ידי החלטות רוב של האזרחים ולא באמצעות חוקים שקבע אלוהים. עיקרי האמונה של שוויון-זכויות האדם ושמירה על זכויות אלה כבר מיושמים בחלק גדול של המדינות בעולם גם אם הביצוע מלווה בקשיים ומאבקים רבים."

" וזה באמת יותר טוב?" שאל ליאור.

" לדעתי כן" אמרתי. " אבל חשוב שלא תבין אותי לא נכון יקירי. להמצאת האלוהים יש מקום חשוב מאד בהיסטוריה שלנו והיא תרמה תרומה שאי אפשר להגזים בחשיבותה להתקדמות המין האנושי."

"איך?" שאל ליאור.

" קודם לכל היא החליפה עיקרי אמונה שהיום נראים לנו מפגרים לגמרי. לפני המצאת האלוהים אנשים האמינו באבנים, עצים ופסילים , התפללו אליהם, ערכו להם טקסי פולחן והקריבו להם קרבנות. היית מאמין שאפילו את ילדיהם הם הקריבו לפעמים לדברים כאלה? המצאת האלוהים הפסיקה את עבודת האלילים ובהדרגה, לאט-לאט החליפה אותה."

" ומה עוד?" שאל.

" הו, הרבה דברים חשובים מאד. למדתם כבר את עשרת הדברות?"

"בוודאי" אמר ליאור " אני אפילו זוכר אותן על-פה?"

"עשרת הדברות וחוקים נוספים שכאילו נקבעו על-ידי אלוהים הם פרק חשוב בהתוויית המוסר בעולם. המצאת האלוהים אפשרה לקבוע משטר חברתי שהיה בשעתו צודק והוגן. בנוסף לכך קבעו חוקי התורה גם משטר תזונה נכון, חוקי היגיינה ששיפרו את בריאות האנשים והאריכו את חייהם, זכויות של עבדים ושפחות ,הגינות כלכלית מסוימת, אהבת הלימוד והספרים ועוד המון דברים שמסתכמים בתרבות שלמה שהייתה המתקדמת ביותר בעולם והולידה גם את התרבות המודרנית שלנו. האם ידעת למשל שחוקי התורה היו פעם אלופי העולם בתביעה לשוויון כלכלי? אפילו היום יש עדיין להמצאה הגאונית הזו תרומה חשובה לחברה. היא שומרת על חיי קהילה, נותנת בטחון ותשובות לאנשים שחוששים לא לדעת, חוסכת בעיות נפשיות, דואגת לחלשים בחברה ועוד ועוד תרומות חשובות מאד."

" אם זה  כל-כך טוב סבא אז למה להחליף?" שאל ליאור.

" כי האנשים התקדמו והשכילו והיום אנחנו מבינים הרבה יותר וכולנו יודעי קרוא וכתוב ומסוגלים להבין דברים ולקבל החלטות ביחד. לפני-כן היו האנשים תלויים בהחלטות של אחרים שהם, כאילו, הבינו את אלוהים טוב יותר והם, כאילו, יכלו ליצור קשר אתו  ולהתייעץ בו ופעמים רבות גם ניצלו את המצב ופעלו למען עצמם ולא החליטו החלטות טובות לכולם. בנוסף לכך גם החכמים ביניהם, אלה שהמציאו את ההמצאה הגאונית הזו ששמה אלוהים, לא ידעו את מה שאנחנו יודעים היום ורבים מהחוקים שלהם כבר אינם טובים מספיק בימינו."

" מה למשל לא טוב?" שאל ליאור.

" או, דברים רבים" אמרתי " לעיקרי האמונה באלוהים יש בעיות קשות, למשל, עם עיקר האמונה של שוויון הזכויות בין האנשים. הם מתקשים לקבל במלואו את העיקר שנשים שוות לגברים, או שגויים שווים ליהודים כי הוא מתנגש עם עיקרים מסוימים ונוהגים מסוימים שמקובלים עליהם. דוגמה נוספת וחשובה היא המצווה שציווה אותם האלוהים ובוודאי למדת עליה כשלמדתם את ספר בראשית של 'פרו ורבו'. פעם זו היתה מצווה חשובה כדי שמספר האנשים יגדל וביטחונם וכוחם ישתפרו אבל היום, כשהעולם כבר רווי באנשים, זוהי בעיה ממש קשה. גם תחומי הלימוד שהם מקנים לילדים הם תחומי לימוד ישנים והיחס שלהם לתחומי–חיים חשובים שלנו היום כמו השרות בצבא לצורכי הגנת המולדת או העיסוק במדע שמקדם את העולם או עבודה וייצור הוא יחס בעייתי מאד."

" אז מסתבר שאתה חושב שהמצאת האלוהים כבר מיותרת סבא" אמר ליאור.

"כן ילדי היקר, הבנת אותי נכון. אני חושב שהעולם צריך כבר להחליף אותה בהמצאות טובות יותר ובעיקר אמיתיות יותר, הרי אני כבר יודע שאין אלוהים, שפשוט אין אלוהים , אז בשביל מה לאבד כל-כך הרבה זמן ולבזבז כל-כך הרבה כסף למען משהו שהיה המצאה טובה אבל היום כבר עבר זמנה?"

7

עברה שנה והאביב חזר. יצאתי עם נעה'לה וליאור לטייל בעמק החרות. השמש זרחה והחרציות והפרגים שוב קישטו את העמק בשלל צבעים מרהיב. טיילנו קצת, הילדים התרוצצו ושיחקו בשדה ואז קרב אלי ליאור ושאל: " אתה זוכר את המבול סבא?"

" בוודאי שאני זוכר" אמרתי " בגללו גיליתי לך שאני יודע שאין אלוהים. כבר שנה שאנחנו משוחחים על הנושא הזה ואני מקווה מאד שגם אתה וגם נעה'לה למדתם משהו בשנה זו."

" כן, למדנו המון" אמר ליאור " אבל בכל זאת, איך זה שכל-כך הרבה אנשים מחזיקים עדיין בעיקרי האמונה באלוהים? הרי, לפי מה שאני מבחין, יותר אנשים מאמינים באלוהים מהכופרים בו."

" החלפת עיקרי אמונה היא תהליך איטי מאד. האם אתה יודע שהחלפת עיקרי האמונה באלילים בעיקרי האמונה באלוהים נמשכה מאות שנים? המדע מאפשר לנו למשל לדעת שבכל תקופת בית המקדש הראשון, למרות המאמצים של ממציאי האלוהים, עדיין  עבדו בני-ישראל אלילים? הארכיאולוגים מוצאים פסילים וצלמיות בכל ארץ-ישראל לאורך כל התקופה הזו שנמשכה כחמש-מאות שנה. ולעומת זאת עיקרי האמונה שלי ושל הדומים לי קיימים רק כשלוש-מאות שנה מאז שחז"ל התחילו לאבחן אותם ולהמליץ עליהם. זה קורה לאט-לאט."

" בכל זאת, נראה לי משונה שעדיין כל-כך הרבה אנשים מאמינים באלוהים" אמרה נעה שהקשיבה בעניין רב לשיחתי עם ליאור.

" זוהי המצאה גאונית" אמרתי והוספתי: " אלוהים היה משהו שאי-אפשר היה לכפור בו במשך מאות שנים. כל האנשים בעולם המוכר לנו היו בטוחים בקיומו והמצאות נוספות רבות כמו העולם הבא וגן-העדן והגיהינום עוד עזרו לאמונה בו והבטיחו אותה. עד היום בתי הכנסת, הכנסיות והמסגדים מלאים באנשים שמתפללים אל ההמצאה הזו ומבקשים ממנה בקשות.

יותר מזה, ההמצאה הזו גם הפכה את יוצרות ההיגיון האנושי. הממציאים הגאונים האלה יצרו מצב בו לא צריכים להוכיח את קיומו של האלוהים כי הוא, כביכול, מובן מאליו ומי שכופר צריך להוכיח את אי-קיומו. וכבר אמרנו שקשה מאד להוכיח את מה שאיננו. המצב האמיתי הוא הפוך, מה שאיננו פשוט איננו ולא צריך שום הוכחות לכך. רק מי שטוען שיש משהו צריך להוכיח את זה."

" מה" שאל ליאור " הם לא הוכיחו את קיומו של אלוהים? הם פשוט קבעו שהוא ישנו וזהו?"

" היו נסיונות רבים להוכיח את קיום האל" אמרתי " כבר בתורה התיאור של מעמד הר-סיני, עליו למדתם בתורה, הוא נסיון כזה והיו עוד ניסיונות מפורסמים להוכיח זאת באמצעים שונים אבל אף נסיון כזה איננו מוצלח ואיננו מספק אדם מודרני משכיל."

" אני מוכרחה להגיד סבא'לה שאתה די משכנע." אמרה נעה "כנראה שבאמת אין אלוהים".

"כן" אמרתי "אין אלוהים. פשוט אין אלוהים".

השמש זרחה בעמק החרות, הפרחים פרחו וקישטו את העמק בשלל צבעים מרהיב, הילדים שיחקו וצחקו בשדה וארא כי טוב ויהי אור.